קשיים בעיבוד שבבי טיטניום
(1) מקדם העיוות קטן:
זוהי תכונה ברורה יחסית בעיבוד של חומרי סגסוגת טיטניום. בתהליך החיתוך, שטח המגע בין השבב לפנים המגרפה גדול מדי, ומהלך השבב על פני המגרפה של הכלי גדול בהרבה מזה של החומר הכללי. הליכה ארוכת טווח כזו תגרום לשחיקת כלי עבודה רצינית, וחיכוך מתרחש גם במהלך ההליכה, מה שמעלה את הטמפרטורה של הכלי.
(2) טמפרטורת חיתוך גבוהה:
מצד אחד, מקדם העיוות הקטן שהוזכר לעיל יוביל לחלק מעליית הטמפרטורה. ההיבט העיקרי של טמפרטורת החיתוך הגבוהה בתהליך חיתוך סגסוגת טיטניום הוא שהמוליכות התרמית של סגסוגת הטיטניום קטנה מאוד, ואורך המגע בין השבב לפנים המגרפה של הכלי קצר.
בהשפעת גורמים אלו, החום שנוצר בתהליך החיתוך הוא קשה להעביר אותו החוצה והוא מצטבר בעיקר ליד קצה הכלי, מה שגורם לטמפרטורה המקומית להיות גבוהה מדי.
(3) המוליכות התרמית של סגסוגת טיטניום נמוכה מאוד:
החום שנוצר מחיתוך אינו מתפזר בקלות. תהליך הסיבוב של סגסוגת טיטניום הוא תהליך של מתח גדול ומתח גדול, שייצור חום רב, ולא ניתן לפזר ביעילות את החום הגבוה שנוצר במהלך העיבוד. על הלהב הטמפרטורה עולה בחדות, הלהב מתרכך ובלאי הכלים מואץ.
החוזק הספציפי של מוצרי סגסוגת טיטניום גבוה מאוד בקרב חומרי מבנה מתכת. החוזק שלו דומה לזה של הפלדה, אבל משקלו הוא רק 57% מזה של הפלדה. בנוסף, לסגסוגות טיטניום יש מאפיינים של משקל סגולי קטן, חוזק תרמי גבוה, יציבות תרמית טובה ועמידות בפני קורוזיה, אך חומרי סגסוגת טיטניום קשים לחיתוך ובעלי יעילות עיבוד נמוכה. לכן, איך להתגבר על הקושי והיעילות הנמוכה של עיבוד סגסוגת טיטניום תמיד הייתה בעיה דחופה שיש לפתור.