במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף את אסטרטגיית הביטחון הלאומי האחרונה שלו, שגם מדגישה "פרספקטיבה מתחרה" שתראה את ארה"ב תפעיל צבא גדול יותר ומצויד יותר. הדו"ח קורא לממשלה לעבוד בצורה יעילה יותר עם התעשייה כדי לקנות ולייצר כלי נשק טובים יותר ומתקדמים טכנולוגית ולסיים את מגבלות התקציב שהוטלו במהלך המיתון.
הדו"ח גם בוחן מחדש את קריאתו של מר טראמפ למודרניזציה של ארסנל הגרעיני. במקביל, גם מדינות אחרות חיזקו את היערכותן הצבאית. לדוגמה, הודו האיצה את קצב המודרניזציה הצבאית, יפן שינתה את שלושת עמודי התווך של אסטרטגיית הביטחון שלה ורכשה תכופות נשק מתקדם, מה שהגביר את מרוץ החימוש האזורי.
אבטחת סייבר הועלתה לרמה של אסטרטגיית ביטחון לאומי. בעידן של היום, חדשנות טכנולוגית, פריצת דרך ברפורמה ויישום משולב המבוסס על רשת מידע הם פעילים חסרי תקדים. האינטרנט חדר לפוליטיקה, כלכלה, תרבות, חברה, צבא ועוד תחומים. מרחב הסייבר הפך ל"מרחב החמישי" בנוסף ליבשה, ים, שמיים וחלל.
משאבי מידע ותשתיות מידע קריטיות הפכו ל"נכסים אסטרטגיים" ו"מרכיבי ליבה" החשובים ביותר לפיתוח לאומי, ואבטחת הרשת הפכה בולטת יותר ויותר במרכיבים השונים של הביטחון הלאומי. מדינות מפותחות בראשות ארצות הברית הקדישו יותר תשומת לב לאבטחת סייבר מאי פעם.
הם העלו את אבטחת הסייבר לשיא האסטרטגי של ביטחון ופיתוח לאומי, וחיזקו את פריסתם ופעולותיהם כדי להתחרות על הדומיננטיות במרחב הקיברנטי ולתפוס את שיאי הכוח הלאומי הכולל. מדינות גדולות חיזקו עוד יותר את אסטרטגיות אבטחת הסייבר שלהן וקידמו את הפיתוח של אבטחת סייבר. לדוגמה, ארצות הברית שדרגה את פיקוד לוחמת הסייבר שלה, והאיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה ואחרות הציגו תוכניות אבטחת סייבר חדשות.
זמן פרסום: 19 בדצמבר 2022